60% מקרב הארגונים עושים שימוש במדיה החברתית אולם רק ל-72% יש מדיניות ברורה. מדוע? ומהם הסיכונים הכרוכים בכך?
"הארגונים מתכחשים לעוצמה האדירה של המדיה החברתית" כך קובע מחקר שנערך על ידי Pew Research Center.
מתוך המחקר עולה כי מרבית הארגונים אמנם עושים שימוש במדיה החברתית – כ-60% מכלל הארגונים כן עושים שימוש במדיה החברתית אולם רק ל-72% מהם יש מדיניות ברורה לגבי אופן השימוש: מה עושים ומה לא עושים ברשת החברתית, מה אומרים ומה לא אומרים, למי נותנים גישה, למי נותנים סמכות ניהולית וכיו"ב.
פרופסור רוב פליוהרט מה- Darla Moore School of Businessפועל במטרה לשנות את הגישה ביחס למדיה החברתית. לדבריו, ארגונים רבים עדיין רואים במדיה החברתית עוד טרנד שיחלוף או עוד כלי אחד מני רבים שאותו האינטרנט מציע וניתן לעשות בו שימוש בעוד שהארגון צריך הכיר בעובדה שהמדיה החברתית היא תופעה שצריך להכיר וצריך להבין את הכללים והחוקיות שלה. מדובר לדבריו על אחריות אדירה. פרופ' פליוהרט: "למדיה החברתית יש חוקים משלה, כללי התנהגות ודפוסי תקשורת שונים מכל ערוץ אחר. זו נותנת עוצמה אדירה בידי גורמים שונים כגון העובדים עצמם ואפילו הלקוחות. במדיה החברתית, ההשפעה של משהו שנכתב על ידי אדם אחד היא עצומה יותר מהשפעתו של משהו שנאמר על ידי יותר מ-50 אנשים."
לדברי פלויהרט, הארגון עדיין לא השכיל להבין את העוצמה, הטומנת בחובה פוטנציאל אדיר לצד נזק הרסני, בעיקר בשל מחסור בידע ונתונים קונקרטיים על ה-ROI (החזר ההשקעה). אולם הארגון אשר מנהל פעילות זו או אחרת באמצעות הרשת החברתית (שיווק, מיתוג, גיוס ברשתות חברתיות, גיוס בכירים, שימור לקוחות ועוד), חייב לתת את הדעת לנושא.
לדברי פלויהרט, המדיה החברתית היא תחום חשוב מדי בשביל להשאיר את הטיפול בה לפונקציות בודדות (כמו מחלקת שיווק, תקשורת, משאבי אנוש וכיו"ב) אלא הנהלת הארגון צריכה לקבל החלטה אסטרטגית ועל פיה יש לעצב נהלים ברורים המתייחסים למדיה החברתית בכל אספקטים.
פרופ' פלויהרט: "ארגונים רבים רואים במדיה החברתית עוד פונקציה שמשרתת את העובדים. כך לדוגמה, היא משמשת את המנהלים לפטר עובדים, לשמר, לגייס או להדריך אותם. לכן, כשכבר קיימים נהלים, אלא מתייחסים למה מותר לכתוב ומה אסור לכתוב, למי צריכה להיות גישה וכיו"ב. הנהלים, אם קיימים, מתייחסים לשאלה מה מותר ומה אסור לעשות במסגרת המדיה החברתית. אולם כדי שארגון יצליח בעידן המדיה החברתית, צריכה להיות ראיה מערכתית רחבה יותר, תוך התייחסות לא רק למה מותר ומה אסור אלא לשאלות מהותיות יותר כמו: איך חותרים ליעדים אסטרטגיים באמצעות המדיה החברתית? כיצד מגבירים את האפקטיביות של העובדים דרכה? כיצד צוברים יתרון תחרותי באמצעותה? השאלה המרכזית שצריכה להניע כל ארגון היא – כיצד אני כארגון ממקסם את התועלת באמצעות המדיה החברתית?". משם לדבריו יגזרו באופן טבעי נהלים וחוקים, תוך התייחסות לכל מחלקה וכל תחום בפרט, ואלה ירכיבו בסופו של דבר את המדיניות הכללית האחידה והברורה של הארגון ביחס למדיה החברתית.
*חומרים למאמר זה נלקחו מאתר OutCome Magazine